בבית המשפט לענייני משפחה בנצרת ניטש סכסוך בכל הקשור לירושת נחלה במושב מדרך-עוז ומעשה שהיה, כך היה:
אב המשפחה הלך לעולמו, לאחר תקופה ארוכה של תשישות נפש. אשתו השנייה של האב נטשה אותו שנים מספר לפני כן. האב הוריש בצוואתו את הנחלה לבנו אשר הינו לקוח המשרד.
משנפטר האב פנה הבן, באמצעותי, על מנת לממש את צוואתו ולקבל צו קיום צוואה. לאחר הגשת הבקשה התנגדו הן אחיותיו והן אשתו השנייה של האב, כל צד מטעמיו שלו. אחיותיו טענו כי הצוואה בטלה בשל העדר כשירות של האב, ועוד טענו כי גם אם הצוואה אינה בטלה מסיבה זו, הרי חוק הירושה אינו חל על נחלות.
האשה השנייה טענה כי הואיל והינה אלמנתו, הרי על פי הסכם המשבצת של מושב מדרך עוז מול רשות מקרקעי ישראל, הינה זכאית לקבל הנחלה במלואה כבת זוגו.
בית המשפט פיצל את הדיון, על מנת לקבל הכרעה בשאלה האם עונה האשה השניה לדרישת המונח "בת זוג" לפי הסכם המשבצת.
לאחר חקירות ארוכות ובירור עובדתי בנוגע לנטישתה של האשה השנייה קבע בית המשפט כי היא אינה יכולה להיחשב כבת זוג. בית המשפט קבע כי הרציונל של הסכם המשבצת הוא שבת זוג אמורה להתגורר בנחלה ולא לנטוש את בעלה.
הוגש ערעור על פסק דין זה לבית המשפט המחוזי, אך הערעור נדחה.
הצלחה בפסק הדין מתאריך - 7/2016
