העובדות והמחלוקת:
השאלה העומדת לדיון הינה האם כדין נמנעה ועדת הבחירות מפתיחת הבחירות לוועד האגודה למועמדים נוספים וזאת לאחר חלוף המועד לסגירת רשימת המועמדים.
לאחר חלוף המועד להגשת מועמדות לבחירות, בדקה ועדת הבחירות את כשירות המועמדים לכהונה בוועד וגילתה כי שניים מן המועמדים, אינם עומדים בקריטריונים. בעקבות פסילה זו, הסירו 3 מועמדים נוסף את מועמדותם.
במצב דברים זה, שנותרו 3 מועמדים בלבד לאיוש ארבעת המקומות המתפנים בוועד, החלו התובעים לפעול לפתיחת הבחירות למועמדים נוספים. ועד האגודה קיבל החלטה בדבר דחיית הבחירות ופתיחתן למועמדים נוספים, כמו כן הוגשה בקשה חתומה על ידי 63 חברי אגודה המבקשים כינוס האסיפה הכללית על מנת שתכריע בנושא הבחירות ודחיית הבחירות עד לאחר כינוס.
הנתבעת סירבה לדחות את הבחירות פעם נוספת לשם כינוס האסיפה ואף סירבה לאפשר הצגת מועמדים נוספים מאחר והדבר יחייב את דחיית הבחירות.
הכרעה:
מחד, קיים הכרח כי החלטותיה של ועדת הבחירות תהיינה סופיות:
לא קיים בתקנון האגודה ובתקנות האגודות השיתופיות (רשויות האגודה) כל הסמכה לוועדת הבחירות לפתיחת הבחירות למועמדים נוספים לאחר פרסום רשימת המועמדים הסופית; יתרה מכך, סעיף 58 לתקנון האגודה מורה לועדת הבחירות לפרסם, כ-10 ימים לפני הבחירות, לכל הפחות, את רשימת המועמדים הסופית.
מי שלא הציג את מועמדותו בטרם פרסום הרשימה אינו בגדר מועמד ועל כן צדקה ועדת הבחירות בסירובה כאשר "סגרה" את הרשימה ולא אפשרה לחברים שכלל לא הציגו את מועמדותם להציגה כעת. תקנה 48 לתקנות האגודות השיתופיות (רשויות האגודה), תשל"ה – 1975 קובעת אף היא כי ועדת הקלפי (היא ועדת הבחירות בענייננו) תפרסם את "רשימות המועמדים שהוצעו ואושרו". מכאן, פרסום רשימת המועמדים צריך להיעשות רק לאחר שכשרותם להיבחר נבחנה.
מאידך, על פי סעיף 37 לתקנון האגודה , האסיפה הכללית היא הגוף העליון של האגודה; ובתור שכזו, מוענקות לאסיפה הכללית כל הסמכויות לדון בנושא שהוכרע בו במוסדות האגודה, אם ביקשו זאת חמשים חברים, או יותר מכלל חברי האגודה.
אשר על כן, על אף שלאור השתלשלות העניינים עולה כי ועדת הבחירות פעלה כדין, הרי האסיפה הכללית מוסמכת לדון בהחלטות ועדת הבחירות מאחר והוגשה בקשה ע"י 63 חברי אגודה; כינוס אסיפה בנושא לאחר קיום הבחירות יהיה חסר כל ערך.
על כן יש לדחות הבחירות ו לאפשר כינוסה של האסיפה. רק בדרך זו תישמר כפיפותה של ועדת הבחירות לאסיפה הכללית, ורק כך יתאפשר לחברי האגודה השיתופית להביע את דעתם במחלוקת שנתגלעה בין הצדדים.
יש להימנע מכל מעשה שיש בו משום שלילת כוחה של האסיפה הכללית לומר את דברה בעניין זה או אחר הקשור להתנהלות חיי האגודה ומוסדותיה.
