בוררות על פי מינוי מרשם האגודות השיתופיות, תיק מספר 633-2002-7-001044-57, ברונר אריה (ליאון) נ'...

בוררות על פי מינוי מרשם האגודות השיתופיות, תיק מספר 633-2002-7-001044-57, ברונר אריה (ליאון) נ' עמיקם כפר שיתופי להתישבות חקלאית בע"מ:

העובדות והמחלוקת:

1. בין הצדדים, נתגלע סכסוך הנוגע למעמדו של מגרש (להלן: "המגרש") אשר מיקומו בסמוך לנחלת התובע במושב (להלן: "הנחלה"). התובע משך שנים רבות החזיק ועשה שימוש בשטח המגרש, ולאורך השנים, לא ערערה הנתבעת על זכותו לעשות כן; יחד עם זאת אין מחלוקת, כי מגרש זה לא צורף מעולם באופן רשמי ובהתאם לנוהלי מנהל מקרקעי ישראל לשטח נחלת התובע.

2. התובע ביצע עסקת מקרקעין בנחלה, על דרך פיצולה, באופן שבו ימשיך להחזיק בבית המגורים בו התגורר ואילו הקונים ירכשו ויקבלו לידם את יתרת הנחלה, לרבות השטחים החקלאיים שבה; עוד קודם לעסקת המכר, המליצה הועדה הבין מוסדית את פיצולה של הנחלה, ואולם התנתה את החלטתה בכך שהעברת הזכויות תהיה של יתרת הנחלה, ללא המגרש; הנתבעת אישרה המלצת הועדה.

3. התובע ביקש כי יינתן צו עשה לפיו תחויב הנתבעת להמליץ בפני מנהל מקרקעי ישראל להקצות את המגרש למי מטעמו. לטענתו, בהתאם לנוהג רב שנים הקיים ביישוב הקצתה הנתבעת לבעלי נחלות ביישוב, בנוסף לזכויותיהם בנחלה, גם זכות להחזיק ולהשתמש במגרש מגורים נוסף , "מגרש בן ממשיך"; בהתאם לנוהג זה, גם במקרים בהם פוצל מגרש מתוך הנחלה, נותרה בידי בעל הנחלה הזכות למכור את "מגרש הבן הממשיך" יחד עם הנחלה. במקרה דנן, לאור החלטת הועדה הבין מוסדית, ומאחר שלא ניתן היה למכור במסגרת עסקת המכר את הזכויות במגרש, הרי שלאחר מכירת הנחלה על דרך פיצולה נותרו הזכויות במגרש זה בידיו, כפי שהיו קודם לכן.

4. לטענתו, אין לראות בהחלטת הועדה הבין-מוסדית משום שלילת זכויותיו במגרש, ואף אם היה כך, הרי שבמישור היחסים הפנימיים שבין התובע לבין הנתבעת, עומדות זכויותיו בעינן.

5. נתבעת מצידה ביקשה, בכתב תביעה שכנגד, את פינויו של המגרש והעברתו לחזקתה וכן לחייב את התובע בתשלום דמי שימוש ראויים בגין התקופה בה החזיק במגרש.

6. טענתה, אמנם העניקה זכויות חזקה ושימוש לחברים ביישוב ב"מגרשי בן ממשיך", אולם זכות שימוש זו אינה מעניקה ו/או יוצרת זכות במקרקעין וניתן לבטלה בכל עת.

7. כאשר פיצל התובע את נחלתו והקונים קיבלו זכויות לבניית יחידת מגורים שנייה ל"בן ממשיך" בתחומי הנחלה עצמה, בוטלו הזכויות אשר עמדו לתובע לכאורה במגרש. 

הכרעה:

1. יש לערוך הבחנה בין מערכת היחסים הפנימית שבין האגודה לחבר האגודה ובין מישור היחסים שבין האגודה ו/או החבר מול המוסדות המיישבים; קיומה של החלטה אשר יצאו תחת ידי המוסדות המיישבים אינו בבחינת סוף פסוק ויש לבחון בנוסף ובנפרד גם את התנהלותה של האגודה מול התובע בהקשר למגרש.  

2. לתובע זכויות מסוג "בר רשות" במגרש; זכות זו אינה "זכות במקרקעין" כהגדרתה של זו בחוק המקרקעין. (נכון ליום כתיבת פסק הדין- ר.ב.מ.). יחד עם זאת, מעמדו של "בר רשות" במקרקעין אינו מעמד של לא כלום אשר ניתן לביטול במחי יד. במקרים מסוימים אף נקבע כי הרשות שניתנה הינה בלתי הדירה.

3. במקרים אחרים במושב, כאשר לא צורף "מגרש הבן הממשיך" באופן רשמי לנחלה התירה האגודה לחבר, בין על דרך של הסכמה מפורשת ובין על דרך הסכמה שבשתיקה, לנהוג הלכה למעשה במגרש ה"בן הממשיך" כבנחלתו.

4. הנתבעת, מכוח התקנון ומכוח דיני האגודות השיתופיות והדין הכללי, מחויבת לנהוג בשוויון והגינות כלפי חבריה. הבסיס לפיו יש להשוות בין חברי האגודה הוא היקף השטח/מספר המגרשים אשר הקצתה האגודה לרשות החבר , ולא זכויות הבנייה של הנחלה  שהוענקו לכל חבר במושב; בפרט, יש לאבחן בין מצב בו מוקנית לחבר הזכות לבניית בית ל"בן ממשיך" מחוץ לתחומיה הרשמיים של הנחלה במגרש נוסף לבין מצב בו ניתנת לחבר הזכות לבניית בית ל"בן ממשיך" בתוך תחומי הנחלה ולא מוקצה לו מגרש נוסף. 

5. התובע עמד בנטל והוכיח את טענתו בדבר הפלייתו לרעה ביחס להיקף השטחים/מספר המגרשים אשר הועמדו לרשות חברי אגודה אחרים, וזאת גם אם מצבת זכויות הבניה אשר הוקצתה לנחלתו הייתה זהה. 

בוררות

---

#בוררות #רון_בן_מיור #עורך_דין_מומלץ #מרשם_האגודות_השיתופיות #עורך_דין_מומלץ_בצפון